בתפיסה של הרפואה הסינית לכל עונה אקלים משלה. כאשר "זורמים" עם האקלים של העונה, שומרים על הגוף ומחזקים אותו לקראת העונה הבאה. זוהי בנייה של מערכת החיסון על ידי מנהגי החיים.
חיזוק מערכת החיסון בסתיו מושפע גם מהתזונה ומצמחי מרפא. למשל תמצית אכינוצאיה או אסטרגלוס שניתן להוסיף לתבשילים וויטמין C. אך בדיון הזה ברצוני להתבונן יותר על האופי של הסתיו ואתחיל דרך הטבע:
בהתבוננות על הטבע ניתן לראות כיצד הפירות מבשילים ואילו העלים מצתמקים ועומדים לנשור. באביב החיים פורצים ומתגלים בירוק, הנראה בצומח הרענן. הם משתנים בסתיו באופן בולט בעלי האלה הנצבעים בצהוב-אדמדם. באלון הירוק הרענן כבר כהה ועליו נוקשים וקמוטים. החיים הפורצים של האביב השתנו ע"י צמצום ועיצוב בסוף הקיץ ובסתיו ונשארת תמצית החיים – פירות וזרעים.
הרפואה הסינית רואה את הסתיו כעונה בה חלה התכנסות, בה מפרידים משפעו של הקיץ את שאיננו נחוץ ושומרים את העיקר. כמו שמכינים ריבה שהיא תמצית משומרת של פירות הקיץ, כך גם בעולם הרוח והרגש מתרחש תהליך האיסוף וההתכנסות. זה מהדהד עם יום הכיפור שעבר, בו בוחנים את שעברנו ומשמרים את תוצאות הניסיונות.
האקלים של הסתיו, ברפואה הסינית, הוא יובש. אותו אקלים שמאפשר להצתמצם אל מרחב צר יותר. מרחב שמימדיו מדוייקים ומדודים. עתה בחג הסוכות עוברים ממגורי הקבע למגורים ארעיים. מעבר שבין צורה קבועה של שגרה לצורה הבאה של השגרה.
בכדי "לזרום" אם האקלים של הסתיו, הרפואה הסינית ממליצה לנהוג באיסוף ומתינות. דבר זה מתבטא גם באופן בו אנו מתלבשים. לדוגמה אם בקיץ לאחר מקלחת היה אפשר ללכת עם שער פזור ורטוב, בסתיו זה כבר לא מתואם עם האנרגיה של העונה. הרוח והקור יכולים לחדור אל הגוף בקלות בסתיו אפילו אם היום איננו קר במיוחד.
בקיץ החום היה גם מחוץ לנו וגם בתוכינו והגבול לא היה ברור. עתה החום עוזב את האקלים החיצוני. אנחנו יכולים להמשיך את התנועה של הצמצום בכך שנשמר את החום בתוכינו על ידי לבוש ארוך ועוטף. אפילו אם מספיק חם בשביל ללבוש לבוש קצר, עדיף ללבוש לבוש עוטף יותר ודק. בכך אנו גם ממשיכים את יצירת הגובול שהסתיו מביא עימו.
מערכת החיסון הרגשית והגופנית מתחזקת בצורות הללו – באיסוף הרוחני- נפשי של יום הכיפורים, בצומת לב ללבוש וחום הגוף, וכמובן בעוד דרכים אחרות.
באופן זה נוכל להגיע לחורף עם תמציות שאותן נעורר לחיים חדשים במהלכו, עד שיפרצו באביב הבא.