top of page
גדי בן-חנן מטפל

צוק איתן - בין גמישות לנוקשות


נבט.jpg

"צוק איתן" כבר מאחורינו והשבוע פגשתי עוד מהצורך בגמישות:

צוק איתן משמע לא משתנה נוכח פני המציאות.

אך במציאות הכל נושם, הכל נע, הכל בשינוי - ומה שלא יכול לנוע ולהתגמש נהרס ושב בצורה חדשה.

ברפואה הסינית מתארים כאב כחוסר תנועה של אנרגיה, או כאשר התנועה הטבעית מופרת, אז האנרגיה נחסמת ומופיע כאב. לעיתים עם "סיבה" רפואית כמו שבר או "כתף קפואה" ולעיתים בלי כמו בפיברומיאליגיה.

לחיצת השיאצו, נקודת הדיקור לעיתים מעלות כאב. אך האם אין זה כאב אחר? כאב של חזרת התנועה, חזרתה האנרגיה למסלולה? מטופל אחת הגדירה "כאב משחרר" ו"כאב מכווץ".

ואני חושב על מה שאנו עוברים יחד כעם - האם הפכנו ל"צוק איתן". את הכאב אפשר לחוש בכל הקשור למצבע.

אם התקשנו יתר על המידה? היכן אני יכול להגמיש עצמי והיכן אני מכווץ?

לו נהיה כגשם הראשון ששוטף את הלכלוך ומנקז אותו, כערוצי נחלים המתמלאים בזרם שוצף וסלעים נסחפים בשצף.

לוכולנו נזכר באפשרות של הכאב לשחרר, להרפות - ליצור מציאות חדשה.

גמישות - מתוך ספר הטאו ללאו צ'ה - פרק 76

"תינוק הינו רך וגמיש

זקן, קשה ונוקשה

צמחים ובעלי חיים, בחייהם גמישים ועסיסיים

במוותם נבולים ויבשים

כך רכות ורכות תכונות של חיים הן

קשיות ונוקשות תכונותם של המוות

כמו שעץ כמוש ישבר ויתכלה

כך כוח חסר גמישות יובס

הקשה והחזק תחת האדמה שוכב

כשהעדין והחלש רוקד במשב מעל"

שבת שלום

18 views0 comments
bottom of page